×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת נ״ז:גמרא
;?!
אָ
הָכָא בְּקַטְלָא עָסְקִינַן דְּאִשָּׁה חוֹנֶקֶת אֶת עַצְמָהּ דְּנִיחָא לַהּ שֶׁתֵּרָאֶה כְּבַעֲלַת בָּשָׂר.: ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁל צֶמֶר וְשֶׁל שֵׂעָר אֵין חוֹצְצִין מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם בָּאִין בָּהֶן.: אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בְּחוּטֵי שֵׂעָר. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי הֲלָכָה מִכְּלָל דִּפְלִיגִי. וְכִי תֵּימָא אִי לָאו דשמעינן מתנא קַמָּא דְּאַיְּירִי בְּחוּטֵי שֵׂעָר אִיהוּ נָמֵי לָא הֲוָה מַיְירֵי וְדִילְמָא כְּשֵׁם קָאֲמַר לְהוּ כִּי הֵיכִי דְּמוֹדִיתוּ לִי בְּחוּטֵי שֵׂעָר אוֹדוֹ לִי נָמֵי בְּחוּטֵי צֶמֶר. אִיתְּמַר אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל אמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בְּחוּטֵי שֵׂעָר. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי חוּטֵי צֶמֶר חוֹצְצִין חוּטֵי שֵׂעָר אֵין חוֹצְצִין ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁל צֶמֶר וְשֶׁל שֵׂעָר אֵין חוֹצְצִין. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא דְּקָתָנֵי יוֹצְאָה אִשָּׁה בְּחוּטֵי שֵׂעָר בֵּין מִשֶּׁלָּה בֵּין מִשֶּׁל חֲבֶרְתָּהּ מַנִּי אִילֵימָא רַבִּי יְהוּדָה אֲפִילּוּ חוּטֵי צֶמֶר נָמֵי אֶלָּא לָאו רַבָּנַן הִיא וש״מוּשְׁמַע מִינַּהּ בְּחוּטֵי שֵׂעָר לָא פְּלִיגִי ש״משְׁמַע מִינַּהּ.: לֹא בְּטוֹטֶפֶת.: מַאי טוֹטֶפֶת א״ראָמַר רַב יוֹסֵף חוּמַרְתָּא דִקְטִיפְתָּא. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי בתִּהְוֵי כְּקָמֵיעַ מוּמְחֶה וְתִשְׁתְּרֵי. אֶלָּא אָמַר רַב יְהוּדָה מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי אפוזיינו תַּנְיָא נָמֵי הָכִי גיוֹצְאָה אִשָּׁה בִּסְבָכָה הַמּוּזְהֶבֶת וּבְטוֹטֶפֶת וּבְסַרְבִּיטִין הַקְּבוּעִין בָּהּ. אֵיזוֹ טוֹטֶפֶת וְאֵיזוֹ סַרְבִּיטִין א״ראָמַר רַבִּי אֲבָהוּ טוֹטֶפֶת הַמּוּקֶּפֶת לָהּ מֵאֹזֶן לְאֹזֶן סַרְבִּיטִין הַמַּגִּיעִין לָהּ עַד לְחָיֶיהָ. אָמַר רַב הוּנָא עֲנִיּוֹת עוֹשִׂין אוֹתָן שֶׁל מִינֵי צִבְעוֹנִין עֲשִׁירוֹת עוֹשִׂין אוֹתָן שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב.: וְלֹא בְּכָבוּל.: אָמַר רַבִּי יַנַּאי כָּבוּל זֶה אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ אִי כַּבְלָא דְעַבְדָּא תְּנַן אֲבָל כִּיפָּה שֶׁל צֶמֶר שַׁפִּיר דָּמֵי אוֹ דִילְמָא כִּיפָּה שֶׁל צֶמֶר תְּנַן וכ״שוְכׇל שֶׁכֵּן כַּבְלָא דְעַבְדָּא. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מִסְתַּבְּרָא כמ״דכְּמַאן דְּאָמַר דכִּיפָּה שֶׁל צֶמֶר תְּנַן וְתַנְיָא נָמֵי הָכִי יוֹצְאָה אִשָּׁה בְּכָבוּל וּבְאִיסְטָמָא לֶחָצֵר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף בְּכָבוּל לרה״רלִרְשׁוּת הָרַבִּים כְּלָל אָמַר רשב״ארַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר כׇּל שֶׁהוּא לְמַטָּה מִן הַשְּׂבָכָה יוֹצְאִין בּוֹ כׇּל שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַשְּׂבָכָה אֵין יוֹצְאִין בּוֹ. מַאי אִיסְטָמָא א״ראָמַר רַבִּי אֲבָהוּ בִּיזְיוֹנֵי מַאי בִּיזְיוֹנֵי אָמַר אַבָּיֵי אָמַר רַב כָּלְיָא פָּרוֹחֵי. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ג׳שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּאִיסְטָמָא האֵין בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם ווְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בִּנְגָעִים וְאֵין יוֹצְאִין בָּהּ לרה״רלִרְשׁוּת הָרַבִּים. מִשּׁוּם ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ אַףמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
חומרתא דקטיפתא, פיר׳ נקראת בלשון ערבי ורעהא, ותולין אותה אנשים משום עין רעה.⁠ב   ר׳ שרירא ז״ל: אבי זיני, ג אב שיש בו מינין הרבה.⁠ד תרגום למינוה לזניה, זניו זמרא.⁠ז ועיקר טוטפות לשון תליא, ולכן יקראו תפילין טוטפת. ח   כבלא דעבדא תנן, רשצז״ל: חותם שעושין לעבד לסימן (תוכחה) [הוכחה] ט שהוא עבד, ובההוא קתני במתני׳ דשפחה לא (תנא) [תצא] י בו. אבל כיפה של צמר, כמיןכ כובע שתחת השבכה דמקרי נמי כבול ומתקשטות בו. שפיר דאמי, (חוטי) [דכיון] ל דמגלי שערה לא שלפה ומחויא. או דילמ׳ כיפה תנן, (ולא חישי) [דלא תצא דחיישינן] מ דילמ׳ שלפה ושומטתהנ מתחת השבכה ואינה מגלה שערה, ס וכל שכן כבלא דעבדא. בכבול ובאיסטמא, לקמן מפורש מאי איסטמא. מדקתני כל שהוא למטה מן השבכות, ע שמ׳ מינ׳ כיפה תנן. כליא פרוחי, פיר׳ מצנפת קטנה לאחר קישוריה דקילעהפ ראשה וכי/סתן יש שערות קטנות שיוצאין חוץ לקישוריה והם נקראין פרוחי, על שם שמפריחיןצ לחוץ, ואוגדתן לתחת קישוריה על ידי מצנפת קטנה. ק כליא, (מונחת) [מונעת] ר אותן שערות מלצאת. אין בה משום כלאים, שעשויה כמין לבד ואינה (טחיה) [טוויה]. ש ואינה מיטמאת בנגעים, מהאי טעם גופיה דגבי נגעים כתיב בגד ויליף (נמי) א מכלאים שוע (וטחי) [וטווי]. ב   [דף נח.] ואין בהןג משום עטרות כלות, שגזרו עליהן שלא תצא בהן מחרבן ואילך. עד הנה מדברי רשצז״ל.   [דף נז:] ר׳ שרירא ז״ל: כבול, כר׳ אבהו דאמ׳ כיפה של צמר תנן, שהיא דומה (לאיצטבא) [לאיצטמא]. ד פיר׳ כיפה של צמר, (שהיא דומה לאיצטבא פיר׳ כיפה של צמר) דקאמרי׳ה כיפה של צמר (ש)⁠היהו מונחז בראש כהן גדול ועליוח ציץ, שנ׳ט ושמת אותו על פתיל תכלת. והוא חוטין (גדולים) [גדילים] י מעשה עבות ורחבים ג׳ אצבעות (בין) [כעין] כ אבנט. (ואיצטבא)⁠ל [ואיצטמא] עצמה קשה אצל כמה חכמ׳,⁠מ (והני) [והכי] למדנוהנ פשיטא.⁠ס אמ׳ אבייע כליא (דריבו) [דידבו], פ ודבר זה (ברור) הוא כגוןצ מה ששנינוק ואמה כולהר עורב. שבמקדש ראשון היו נעשין להן [נסים] ולא היו עורבין ועופות מעופפין על גבי ההיכל. וכשבנו בית שני פחדו שמא לא יזכו. ועשו צורה והעמידוה כדי שיראו העורבים והעופות ולא יבואו לשם ויביאו דבר טמא וישליכוהו, ונקרא כולה עורב. אף זהש כליאת (דירבו) [דידבו] כולה זבוב. והיאא מטליתב שתלויין בהג חוטיןד של מיני צבעונין כגון קלופקרא.⁠ה שתולין אותה [לכלה] ו לכלותז ממנה זבוב, שאם יעמודח זבוב על פניה (ו)⁠מתביישתט לטרדו ומצטערתי בו, וכמות [זה] יתלה לבהמה. ולכך אין בו משוםכ כלאים, דלאול אריג ניהו. ואין מטמאה בנגעים, שאין בה שתי וערב. ואין יוצאין בומ לרשות הרבים, שאינהנ תכשיט וכמשוי דמיא.   רחז״ל: ס (איצטבא) [איצטמא היא] ע ביזינו,⁠פ כלומ׳ חוטין הרבה (ממין) [ממיני] צ צבעונין. ותולין אותן בפני הכלה שלא יצערוה הזבובין, (בין) ק שמתביישתר להסיר הזבובין מעליה ותולין זה בפניה. ונקר⁠[א]⁠תש כליהת (דירבי) [דידבי], א והיא כגון (אות/ן) [אותו]⁠ב ששנינוג אמה כולהד עורב.⁠ה לפי שבמקדש הראשון שהיתה קדושתו בכל הקהל והיתה שכינה שרויה בו, לא היו עופות פורחין עליו. אבל במקדש שני פחדו שאיןו קדושתו כקדושת הראשון ושמא יפרחו עופות על המקדש וישליכו שם דבר טומאה. ועשו צורהז להפריח נ״א להבריח העופות מגג ההיכל. וקראו אותה כולה עורב, כלומ׳ זאת מונעת העורבים מלפרוח בגג ההיכל, וזו צורה כדרך שעושין עכשיו שומרי הזרעים. ח   {ספר הנר}
י⁠[ו]⁠צא⁠[ה] ט אשה בשבכהי המזוהבת, כ פיר׳ דאו שלפה לה (כל) הויא מגלי כל ראשה.
ובטוטפת ובסרבוטיןל הקבועין בה,מ המוקפת לה בראשה, נ כלומ׳ על כל מצחה מאוזן לאוזן. סרבוטין, בלשון ישמעאל מעאליק מתל סלאסל דהב ופיהא צפה קנאדיל ואשכאל מצאגה תצל לו אל (צראגין) [צדאגין] [=תליונים, כעין שרשרות זהב ובהן צורת מנורות וצורות של כלי כסף, מגיעות (לו) [לה] עד הצדעים]. כגון קולופקראס (שתולין אותה לכלה),⁠ע פיר׳ שיא לה תעאליק [=דבר שיש לו תליונים].מהדורת הרב שניאור אידנסון, ירושלים תש"ע, באדיבות המהדיר (כל הזכויות שמורות)
הערות
א ׳ורע׳ משמעו פחד ירא זהירות יראת שמים וכדומה. וכנראה שהכוונה לקמיעה שלובשים המפחדים וכדומה.
ב בכ״י ב׳ כתוב, * * * פתא פיר׳ נקראת \ותו\ט אותה לשים. וממשיך לדיבור הבא.
ג הדיבור הובא בכ״י ב׳. ושם, אבי זני * *ק אב זיני. ובר״ח ובערוך ערך אב א׳, אבזייני. ולפנינו, אפוזיינו
ד בכ״י ב׳ ליכא ד׳ מילים אלו.
ה בראשית א׳ י״א
ו דניאל ג׳ ה׳. ונראה להקדים, וכמו
ז בכ״י ב׳ אין ג׳ מילים אלו.
ח שם במקום המשפט, *יקר טוטפת * או תפלין טוטפות.
ט ד׳
י ד׳
כ כ״ה בד״ס רש״י. ובד, ככובע
ל ד׳
מ ד׳
נ כנ״י. ובד׳, ומחויא
ס כ״ה בנ״י. ובד׳ ליתא
ע נדצ״ל כד׳, השבכה
פ כד״ס רש״י. ובד׳, שקולעת
צ כ״ה בנ״י. ובד׳, על שמפריחין ויוצאין
ק כ״ה בנ״י. ובד׳, קצרה
ר ד׳
ש ד׳
ת בד׳, מטמאה
א בד׳ מופיע קודם בגד, ויתכן דכצ״ל הכא
ב ד׳
ג בד׳, אין בה
ד כ״ה בר״ח וכד״ס. ולפנינו, איסטמא. וכן פירש ר״ח. והיינו דמשמע מברייתא דכתבם כא׳ דשניהם כיפות
ה חולין קלח.. ונדצ״ל, כדקאמרי׳. א״נ, וכדקאמרי׳
ו ר״ח. ולפנינו, היתה
ז כ״ה בר״ח. ולפנינו, מונחת
ח כ״ה בר״ח. ולפנינו, ועליה ציץ נתון לקיים מה. כו׳
ט שמות כ״ח ל״ז
י כר״ח.
כ א״נ צ״ל כר״ח, כגון
ל מכאן מובא בכ״י ב׳ בערך כל ב׳.
מ בכ״י ב׳, חכמים.
נ בכ״י ב׳, למרעה.
ס ר״ל פשוטו. א״נ בפשטות. ולכאורה כוונתו שהיו שהתקשו באיצטמא שאביי פירשה כליא דידבו, אך פירושה אמר אביי כו׳
ע כ״ה בד״ס. ולפנינו מוסיף, אמר רב
פ א״נ צ״ל כערוך ערך כל א׳, דידבי
צ עיקרי דבריו הובאו בר״ח מכאן עד ׳ונקרא כולה עורב׳
ק מדות פ״ד מ״ו
ר כ״ה בר״ח. ולפנינו, כלה
ש בכ״י ב׳, אחוזה.
ת מכאן מובא בכ״י ב׳ בערך אסטמא.
א בכ״י ב׳ בערך כל ב׳, במקום ג׳ המילים נכתבו ב׳ מילים לא ברורות.
ב מכאן כיוצ״ב ברי״ף
ג בכ״י ב׳ הוסיף, מטלית.
ד ע״כ הובא בערך כל ב׳ שבכ״י ב׳.
ה =גלופקרא שברי״ף. ובערוך ערך גלפקר פירש שהוא בגד עבה של צמר שיש בו ציציות. וכדפירש זה בהנר לקמן
ו כן מוכח מדברי הנר בהמשך וכן ברי״ף כו׳
ז בכ״י ב׳, לכלול.
ח בכ״י ב׳, יעמד.
ט רי״ף. בכ״י ב׳, ומביישת.
י בכ״י ב׳, ומצטערות.
כ בכ״י ב׳, משו׳.
ל בכ״י ב׳, דלא.
מ בכ״י ב׳ מוסיף, בשבת.
נ בכ״י ב׳, שאינו.
ס מכאן בערוך ערך כל בסתמא
ע ד׳ וערוך. ובכ״י ב׳, איצטמא.
פ יתכן דצ״ל כד׳, ביזני. ובערוך, ביזייני. ובכ״י ב׳, כזינו.
צ ד׳ וערוך
ק כ״י ב׳ ד׳ וערוך. ושמא צ״ל, כיון.
ר בכ״י ב׳, ומתבישת.
ש כ״י ב׳.
ת בכ״י ב׳, פליה.
א ערוך
ב כ״י ב׳.
ג מדות פ״ד מ״ו
ד בכ״י ב׳, כלה.
ה ע״כ בכ״י ב׳.
ו בד׳ וערוך, שמא אין
ז כערוך. ונ״א כד׳
ח ע״כ בערוך
ט לפנינו
י כרש״י. ולפנינו, בסבכה
כ לפנינו, המוזהבת
ל לפנינו, ובסרביטין
מ נשמט פירושו
נ לפנינו, מאזן לאזן
ס דברי רש״ג לעיל
ע מיותר ואינו מופסק כן וכנ״ל. ומסתמא כתבו לברר יותר מה מפרש
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144